רש"י על יבמות צ׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות צ׳ א:ב׳
2 וְהָוֵינַן בַּהּ: בְּמֵזִיד אֵין תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין? תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה, דַּאֲכַל מִינֵּיהּ מִידֵּי דְּלָא קָחֲזֵי לֵיהּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ, וְקָא מְשַׁלֵּם מִידֵּי דְּקָחֲזֵי לֵיהּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ.
פירוש רש"י על יבמות צ׳ א:ב׳
2 תבא עליו ברכה כו' - אמאי קנסת ליה מאי מזיד יש כאן אע"פ שיודע שהן טמאים נתכוין הוא לתשלומין הגונים:
3 דאכל מיניה וכו' - ואע"ג דתשלומין נעשים תרומה ולא חזו ליה בימי טומאה הא מיהא לתשלומין מעליא איכוון:
4 תרומה טמאה לא חזיא לאכילה - כהן טהור קאי עלה בעשה בפ' הערל לעיל יבמות עג: וכהן טמא קאי עלה במיתה דלא חלק הכתוב לגבי טומאת הגוף בין קדשים טהורים לקדשים טמאים: